שיטת פלדנקרייז. או 'איך התחתנתי בזכות גלגולי האגן'.

כבר כמה זמן אני מנסה לשבת ולכתוב מה היא שיטת פלדנקרייז. בכל פעם שאני מתחיל אני מיד מוצף בכל כך הרבה אינפורמציה ודברים שאני חושב שחשוב לכתוב בנושא שאני מיד נהיה משותק ולא כותב כלום. הרי זה אמור להיות מאמר שיצליח לתאר באופן בהיר ובצורה יוצאת מהכלל תקשורתית מה היא שיטת פלדנקרייז שכה קשה להסביר אותה במילים ספורות.

עד שפתאום בנסיעה על האופנוע (שם הרבה פעמים באה אלי ההשראה) הבנתי שאני לא מוכרח להצליח. ושזה בטח לא חייב להיות רק מאמר אחד שיתאר את כל שיש לתאר.

אז הנה רשימה ראשונה (פחות מחייבת המילה רשימה ממאמר לא ?) על שיטת פלדנקרייז שבה אני מסכים לעצמי (כמו שבת זוגי מיכל אומרת) להכשל. ולדעת שיהיו עוד רשימות בדרך. ואולי להיות רגשן. ומפוזר. ואולי לא כל כך יודע. ונלהב. ומחפש תוך כדי כתיבה. כל מיני דברים ואיכויות ששיטת פלדנקרייז כה מעודדת בדרכה ללמד אותנו ללמוד.

הפעם החלטתי להיות אישי. להגיע אל הפלדנקרייז מתוך הסיפור שלי.

אני גם רקדן. לפני כמה שנים נפצעתי בזרוע במהלך חזרות. מן כאב שלא ברור היה מה מקורו אבל שלא הרפה במשך כמה חודשים ובגללו הפסקתי לרקוד לתקופה והייתי די מתוסכל. חברי הטובים יניב מינצר ואחותו שירה מינצר סיפרו לי על מטפל נהדר שבדיוק יצא להם להתוודע אליו בשם אילן לב ומאד המליצו לי להפגש איתו. קבעתי פגישה ולאחר שבוע כבר הייתי בבביתו, שם הוא מקבל את מטופליו. כבר בשיחה הקצרה שערכנו לפני ששכבתי על מיטת הטיפולים הבנתי שפגשתי אדם מיוחד. אילן התגלה כאדם חם, נלהב מבני האדם וממפגשים איתם, סקרן ומלא שמחת חיים. "אין לך דלקת" פסק, " יש לך נאכסואידים. קצת נאכס שנתקע בזרוע ומחפש דרך לצאת החוצה. רק נראה לו את הדרך ויעבור הכאב". כבר הרגשתי הרבה יותר טוב. עם דלקת לא ידעתי איך להתמודד. עם נאכס כבר הרגשתי שאני יודע. ובדרך אגב לימד אותי אילן את אחד השיעורים הגדולים: רוב רובה של ההחלמה היא בראש, או בתודעה אם תרצו. ברגע, ששיחררתי, בעידודו של אילן, את המחשבה שיש לי דלקת ושיחררתי את הפחד, שאהיה מוכרח להשאר חסר תנועה חודשים ארוכים או לקחת כדורים, החל תהליך החלמה חדש ולא צפוי. אילן השכיב אותי על מיטת הטיפולים והניע וטילטל אותי מכאן לכאן ולשם במשך כשעתיים שבסופן יצאתי נרגש וללא כאב כמעט. חמישה טיפולים אחרי זה כבר לא הרגשתי שום כאב בזרועי ומצאתי מורה חדש לחיים בדמותו של אילן לב. אני נזכר לא אחת איך בשוכבי שם על מיטת הטיפולים בחדרו הקטן של אילן, ביקשתי לעצמי שיום יבוא ואהיה נוכח בחדר כאשר אילן מטפל באדם אחר ואלמד ממנו את שיטתו המיוחדת. לא סיפרתי לאיש על תפילה קטנה זו. אבל דרכן של אנרגיות וכוונות למצא את יעדן כנראה ושלושה חודשים אחר כך קיבלתי טלפון מאילן בו הוא מזמין אותי להיות תלמיד שלו בקורס השני שהוא פותח בביתו ללימוד השיטה אותה פיתח ולה הוא קרא "שיטת אילן לב" על שמו כמובן. מיד אמרתי כן ! בקורס של אילן התוודעתי ראשית כל לאדם מדהים ומיוחד ומטפל יוצא דופן וגם כמובן לגישתו הטיפולית וכך עליתי על דרך חדשה של טיפול בעצמי ובאחרים. על שיטתו של אילן לב ארחיב בוודאי ברשימה אחרת. אילן בא אל גישתו הטיפולית הייחודית מתוך גישות טיפוליות כמו 'ביו-אנרגיה' 'רפלקסולוגיה' ובראש וראשונה 'שיטת פלדנקרייז' שהיוותה שער חדש להבנת התנועה עבורו. אני, מתוך סקרנות על הדרך שעבר אילן מורי, השאלתי ממנו יום אחד ספר של משה פלדנקרייז בשם 'שכלול היכולת' ונשביתי בקסמו ובמסר שלו. לא עבר זמן רב מיום שבו סיימתי את קורס המטפלים של אילן וידעתי שגם אני כאילן אלמד פלדנקרייז יום אחד. ואכן שנה לאחר מכן כבר מצאתי את עצמי בקורס ההכשרה למורים לפלדנקרייז של אילת אלמגור וענת קריבין.

קורס ההכשרה של ענת ואילת מתנהל באותה דרך בה לימד משה: בסיגמנטים אינטנסיביים של לימוד כל כמה חודשים על פני ארבע שנים. אני הצטרפתי לקורס, שכבר היה בתחילת שנתו השניה, לסיגמנט של שבועיים רצופים בחופשת חנוכה. רוב התלמידות והתלמידים כבר הכירו זה את זו ולי היה העונג ללמוד את שיטת פלדנקרייז ובה בעת ללמוד להכיר כ 60 חברים חדשים. בסגמנט הבא, שהיה בפברואר וארך שלושה ימים על פני סוף שבוע, כבר היתה תלמידה חדשה שלא הכרתי בקורס, שהסתבר שכל השאר כבר הכירו (בחנוכה כשהצטרפתי עוד היתה בטיול בהודו). לאורך כל סוף השבוע נעצתי בה עיניים גדולות, סקרניות ופלרטטניות כמעה אך לא זכיתי אף לחצי מבט בחזרה. ביום האחרון של הסגמנט כאשר ענת אמרה להתחלק לזוגות בשביל להתנסות בתרגיל מסויים דאגתי להיות ליד אותה תלמידה ולהתחבר אליה כבן זוגה לתרגיל. המשחק היה רעיון שענת פיתחה מתוך שיעור של דוקטור משה פלדנקרייז שכרך שילוב אצבעות זו בזו וענת רצתה שנשתעשע מעט תוך שילוב אצבעותינו באלו של אחרים ונראה לאן הריקוד הקטן יקח אותנו. גם אני וגם בת זוגי לתרגיל לא ידענו שכל אחד מאיתנו הוא רקדן. וכך התנועננו לנו יחד, ידינו שלובות, מעלה מטה ולצדדים ברחבי החלל ונהנינו לא מעט והרבה גם. בתום אותו היום ניגשתי אליה, שאלתי אותה לשמה והזמנתי אותה להצטרף אלי ואל עוד כמה תלמידות שהזמנתי אלי הביתה להתרגל ביחד שיעורי פלדנקרייז. מיכל אמרה שאולי תגיע ולקחה את מספר הטלפון שלי.

והיא אכן הגיעה, ודאגה ללכת אחרונה באותו בוקר (דבר שלא חמק מעיני) ולאכול איתי צהריים של פסטה שהתקנתי לנו. שנתיים אחרי זה כבר שרנו באהבה גדולה שירים זה לזו תחת כיפת השמיים ביער מול קהל של חברים ומשפחה.

יש לי עוד המשך על הקשר בין פלדנקרייז ליום חתונתנו והוא כבר קשור יותר לשינויים בהרגלים שהתרגול של שיטת פלדנקרייז אפשרו בי ושאיפשרו לי, לדעתי, לשבור תבנית התנהגותית חזקה של של פחד ממחוייבות. אך על כך ברשימה אחרת.

יובל גולדשטיין